את צעדיו הראשונים בעולם הראפ, עושה יוסף חיים עם האחים אלמוג ואמיר כץ- הראפרים המקומיים והמצליחים. יוסף חיים כתב שיר ראפ, בשם 'אמא יקרה' את השיר הוא הקליט באולפנים של האחים כץ. את הלחן למילים כתב אלמוג כץ כשאחיו- אמיר, שר עם יוסף חיים את הפזמון.
"אני חייב תודה גדולה לאחים הראפרים-אלמוג ואמיר כץ: על התמיכה בי ועל הזמן והמאמץ שהושקע בשיר. בזכותם השיר הולחן והוקלט", אומר לי יוסף בשמץ ביישנות, שאינה אופיינית לזמרי הראפ הנראים בדרך כלל- קשוחים ומחוספסים.
המראה העדין של יוסף חיים, נער בהיר בעל עיניים כחולות, אינו מסגיר את הסערה המחוללת בתוכו. בגילו הצעיר הוא מתמודד מול מציאות לא קלה- מותה של אימו היקרה לפני שנתיים, ומעצרם של שני אחיו לפני כארבע שנים, השפוטים לשניים עשר שנים, באשמת הריגה.
כילד להורים דתיים, למד יוסף חיים בבית הספר הממלכתי דתי 'לווין', המשיך את לימודיו בישיבת 'קריית חינוך' אך פרש מלימודיו וכעת הוא מנסה להשלים את התיכון, בבית הספר האקסטרני 'הילה'.
"עוד כשהייתי ילד קטן", מספר יוסף חיים: "כתבתי שירים למגירה, לא ידעתי אם איי פעם אהפוך לזמר ואעשה שימוש בשירים שאני כתבתי. את השיר שהוצאתי על אריך נגן, כתבתי לפני שמונה חודשים, לזכר אימי היקרה והאהובה שנפטרה לפני שנתיים לאחר ניתוח לב פתוח".
יוסף חיים הוא בן הזקונים במשפחה בת חמישה אחים. אביו של יוסף חיים, הרצל, עבד במשך עשרים ושלוש שנים בעיריית בית שמש כצבעי ופוטר מעבודתו. לטענתו של יוסף חיים, האב פוטר על רקע פוליטי והמשפחה המשיכה לחיות מקצבאות.
לפני ארבע וחצי שנים, בהיותו בן 12 וחצי, שני אחיו של יוסף חיים- שלומי (26 ) ואריק (29 ) נעצרו ונשפטו יחד עם קבוצת נערים, לשניים עשר שנה, באשמת הריגתו של אלכס קוזקין, תושב העיר, שהיה בן 21 במותו.
ספר על המקרה שבו נעצרו אחייך, מה קרה שם? ומה אתה זוכר מאותו הזמן?
"ממה שאני יודע, אלכס ז"ל היה חבר טוב של האחים שלי. האחים שלי החליפו עם אלכס מכשיר משחק סוניפלייסטיישן בתמורה לציוד ספורט. אחרי ההחלפה האחים שלי הבחינו שהמכשירים של אלכס לא היו תקינים, ובעקבות זה התפתחה ביניהם מריבה וסכסוך".
שלומי ואריק הגיעו לביתו של אלכס מלווים בקבוצת חברים (7 במ"ס), חלקם של הבחורים נשאו נשק קל. אלכס ז"ל נדקר בסכין בירכו הימנית ואחת מהדקירות חדרה עמוק למפשעתו וקרעה עורק ראשי. הוא הובהל ע"י המשטרה לבית החולים, אך איבד דם רב ובבית החולים נקבע מותו. בית המשפט קבע שאין לדעת מיהו הדוקר, וכאמור האחים יוסף, יחד עם נערים נוספים שהשתתפו בתגרה, נשפטו לשניים עשר שנה והם מרצים את עונשם בכלא מעשייהו. שלומי, אחיו של יוסף חיים, נשוי ואב לחמישה ילדים. שניים מתוכם נולדו לו, בזמן שהותו בכלא
כיצד השפיע המעצר של אחייך על אימך?
"אימי הייתה שבורה, המעצר גרם להידרדרות קשה במצבה הבריאותי. אימי שכרה עו"ד שיטפל במעצר של אחיי וזה עלה לה מאתיים אלף ש"ח. היא לא חסכה בהוצאות, לנסות ולהוציא את אחיי מהמקרה הקשה. אימי הייתה מסתובבת כול היום מודאגת היא כול הזמן הייתה מפקידה להם כספים שיקנו מזון טוב יותר מהמזון שמוגש בכלא. היא הייתה מדברת עליהם הרבה, ועצובה מאוד בגללם. אימי הייתה מבקרת את אחיי בכלא בכול הזדמנות וקונה להם בגדים ונעלים, וכול זאת מהסכום הנמוך של קצבת הנכות שקיבלה מהביטוח הלאומי. אני רוצה להגיד שהאחים שלי שלומי ואריק הרבו להסתובב עם אנשים שגררו אותם למריבות ובגלל זה כיום, הם יושבים בכלא על הריגה, שהם אפילו לא ביצעו, רק כי הם שותפים לפשע. הוחלט בבית המשפט שהם לא היו חמושים ושהם לא עשו כלום, אבל בגלל שזה היה "בצוותא" הכניסו את כולם לכלא ל- 12 שנה".
אימו של יוסף, אורה ז"ל, נפטרה בהיותה בת 47 , לאחר ניתוח לב פתוח. לטענתו של יוסף חיים ובני משפחתו, האם נפטרה לאחר שנדבקה במחלקת טיפול נמרץ מחיידק ולא בעקבות הניתוח שעברה.
ספר על מחלתה של אימך אורה ז"ל:
"כשאימי ז"ל, הייתה בת 14 , גילו אצלה מום בלב. בעקבות הגילוי של המום היא נותחה, לאחר הניתוח, הרופאים אמרו לה שלא תוכל ללדת ילדים בעתיד. אני יכול לומר שכילד קטן, לא הייתי ממש מודע לכך שמצבה הבריאותי של אימי היה כ"כ קשה, זה נבע מהעובדה שאימי פשוט הסתירה את מחלתה מאיתנו, ותמיד אמרה שהיא בסדר ושתהיה בסדר". אומר יוסף חיים ועצב ניבט מעיניו.
"מעצם היותי בן הזקונים, הייתי הכי קרוב לאימי מבן כול האחים. אמא סבלה כול חייה מהמחלה, היא עברה מ"ס צנתורים במהלך השנים. הרופאים אמרו לה משעלייה לעבור ניתוח לב פתוח והיא העדיפה כמה שיותר לדחות אותו, ולא לעבור אותו. אני גם יודע שהרבה רופאים אמרו לה שיש סיכון גדול בניתוח ושהם לא מוכנים לקחת אותו על עצמם".
בסופו של דבר נמצא מנתח לאימו של יוסף חיים והיא אושפזה ועברה את הניתוח.
"הניתוח, ארך 12 שעות", מספר יוסף חיים: "לאחר הניתוח, אמא קמה מימנו, התאוששה והועברה למחלקת טיפול נמרץ".
האם היית לצידה ביום שנפטרה?
"הייתי אצל אימי ז"ל בכול יום מהיום שאושפזה. בזמן שאמא הייתה מאושפזת בטיפול נמרץ, היא נדבקה בחיידק ואחר שלושה ימים מהיום שנדבקה, היא נפטרה...יום לפני פטירתה, הגיע לבית החולים רב מקובל שניסה להתפלל לרפואתה, הרב נתן לנו פסוקים לקרוא מעל מיטתה. הייתי לבד ליד מיטתה של אמא שהייתה מחוברת למכשירים,בזמן שקראתי את הפסוקים, ראיתי לפתע שאפה מדמם ושעיניה אדומות מאוד, קראתי לה והיא לא הגיבה. יצאתי מחדרה בבהלה. אבי נשאר ליד מיטתה ואני ואחיי חזרנו לבית".
יוסף חיים מתאר את תחושותיו באותם רגעים: "הרגשתי פחד. חששתי שהיא עלולה למות, התפללתי שיקרה נס. בשעה שש בבוקר, אבי התקשר מבית החולים, אחי ענה לטלפון, אבא דיבר איתו ובסיום השיחה, אחי אמר לנו שכולנו צריכים לנסוע לבית החולים. הוא היה נראה חיוור וביקש מהחברה שלו שתנהג ברכב. בדרך לבית החולים, כשהגענו למבשרת, אחי ביקש מהברה שלו לעצור את הרכב, הוא פרץ בבכי ואמר לנו: "אין לנו לאן לנסוע, אמא נפטרה". חזרנו הביתה, לא היינו מסוגלים לעלות לבית החולים ולראות אותה. בבית, נפלתי והתעלפתי, הזמינו לי רופא שהמליץ שלא אבוא להלוויה כי לא אעמוד בכך ואני התעקשתי להשתתף בה. בהלוויה השתתפו מאות אנשים, אימי הייתה אישה מוכרת ברחבי העיר. היא בת למשפחה ותיקה בעיר- משפחת אוחנה. אימי ז"ל הייתה אישה דתייה ויש מבן מכרייה, הטוענים אפילו שהייתה אישה צדיקה".
יוסף חיים משתתק ומוסיף בעצב: "אחד מהזיכרונות מאימי ז"ל, שחקוק במיוחד בזיכרוני הוא שיום לפני הניתוח נסענו לחוף הים, זה היה המקום הכי אהוב עליה,רצינו לשמח אותה לפני האשפוז. אמא מלמלה מילים שנשמעו ללא קשר כמו: "מעפר הגעת ולעפר תשוב.." ועוד משפטים בהקשר הזה. וכשאני חושב על הערב הזה, אני מבין שזאת הייתה למעשה, פרידה מימנה..."
כיצד נולד השיר לזכרה של אימך- אורה, ז"ל?
"שאימי נפטרה, כתבתי כמה שירים לזכרה, את השיר שיצא לאור, כתבתי לפני שמונה חודשים, הרגשתי שהיא יצא הכי מוצלח מבין כול השירים שכתבתי לזכרה, והחלטתי שאני רוצה להלחין אותו ולשיר ולפרסם אותו. רק כיום אני יודע באמת לעריך את מה שהיה לי, עמוד התווך של הבית התמוטט ואנחנו מנסים להתגבר וזה כמעט בלתי אפשרי, יש לי הרבה דברים על הלב ורק בגלל זה התחלתי לכתוב, כך גיליתי את כישרון הכתיבה שלי יש לי עוד המון שירים. אימי היא ההשראה שלי לכתוב, ואני יודע שהיא תומכת בי ושולחת לי כוחות מלמעלה- להמשיך ולכתוב".
איך הגעת לאחים אלמוג ואמיר כץ?
"את האחים כץ אני מכיר מ"ס שנים, הם בני בית אצלנו. גם אימם של האחים כץ נפטרה והם כתבו שיר לזכרה. את השיר הקלטתי באולפן שלהם, שנמצא בביתם ברחוב רמת לחי. האחים כץ הם זמרים מצליחים במוזיקת הראפ והשירים שלהם הגיעו לרדיו לגל"צ ואנו עובדים על כך שגם השיר הזה, 'אמא יקרה', יגיע לגל"צ".
היכן ניתן לשמוע את השיר?
"את השיר ניתן לשמוע באתר- "פלייפלייר" זה אתר של מוזיקת ראפ והיפ הופ. יש הרבה אנשים מהעיר שיש להם את השיר במכשיר הטלפון שלהם ולרבים מהם השיר משמש כצלצול בשיחות נכנסות".
יוסף חיים מציין שמותה של אימו פגע בהישגיו בלימודים:
"לאחר מותה של אימי, הייתי בדיכאון והתחלתי להידרדר בלימודים ולא היו לי תקוות או חלומות לעתיד. אני רוצה לציין שכיום אנחנו גרים בבית: אני, אבא ואחותי שמגלמת דמות אם בבית, שני אחיי נמצאים בכלא ואח אחד נשוי וגר באשדוד. "מעל למחצית מבני משפחתה של אימי, לא מכירים בנו ומתנהגים כלפינו כזרים להם לגמרי", הוא מוסיף בעצב וממשיך: "ולעומת זאת, אני רוצה לציין לטובה את דלייה שכנתינו שעזרה וסייעה לנו ככול יכולתה, בטוב וברע".
מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה, ובחיים בכלל?
כיום יש לי חלום אחד, והוא להיות מקור הגאווה במשפחתי בזכות מה שאני חולם להיות-זמר ראפ מצליח. בגדול, אני מקבל המון תמיכה בבית אבל לצערי, כמה שינסו, זה לא יהיה אותו הדבר, זה לא יהיה כמו היחס של אמא ז"ל".
את בית ג' בשיר 'אמא יקרה' כתב האח שלומי, שיושב בכלא.
השיר- אמא יקרה:
א. שנה עברה שאת הלב שלי שברה
לא קולט מאמא נשארה לי רק תמונה
וזיכרונות שצפים אליי באים בכל שנייה
שאותך כבר לעולם לא אוכל לחבק
ואצטרך להסתפק בזיכרון ב flash back
"Please mama come back"
בחלום מסתפק - אני יודע שעליי
את משגיחה והדרך ממשיכה
וממך אני תמיד מקבל תמיכה
איך בחלום אותך לראות
ודרכינו נפרדות עומד אל מול
המצבה ושתי ידיי רועדות
לא קולט שמתחת לזה קבורה
אמא שכולם זוכרים - אימי הגיבורה
פתאום נעלמת אני נשארתי כאן לבד
להתמודד עם מציאות אבל אני שם נאבד
בן אדם בא לתיקון לפעמים לטוב לרע
לפעמים כל כך שמח לפעמים כל כך נורא
אין ברירה - קיבלתי את הרע ולא ת'טוב
ממשיך לבד שנה אבל הלב ממשיך לכאוב
אני רק ילד שרק רוצה לפרוח ולגדול
אבל במציאות אני נולדתי לסבול.
פזמון: למה זה קרה אמא יקרה
מביט שוב בתמונה שלך נזכר - ובוכה
אבל יודע שבסוף ניפגש בעולם הבא לי את חסרה
מביט שוב בתמונה שלך נשבר ובוכה..
ב. עברה שנה והלב מתגעגע
יושב אל מול הדף ובתוכו אני שוקע
כל פעם מחדש שבתמונה שלך נוגע
נתקף בזיכרון שאת הלב שלי קורע -
פוסע, לא מוצא מקום אחר כל פעם שרע לי
אני אל הדף תמיד חוזר - אמא,
את שומעת אותי? את הילד שלך בוכה
ומתחנן שתחזרי
והימים כבר לא אותם ימים לא שבתות ולא חגים
והלילות שלי הפכו להיות שחורים
אני לא מבין פתאום מוצא עצמי מבקר בבית עלמין
אבא איפה הצדק אני את ראשי מרכין,
אנ'לא מוכן לראות את אמא עטופה בסדין לבן
שומדבר כבר לא מובן - עכשיו הכול אטום,
אני והיא לא גרים על אותו יקום.
פזמון: למה זה קרה?... *1
ג. מודה אני לפניך מלך חי וקיים
תודה - אני נושם ברוך ה' אבל לא מושלם
החצי השני שבי נרדם, לא כמו כולם
בתוכי מופנם, אבל מרגיש בכלל כבר לא קיים
כאב שעובר בחיים על ילד בין סורגים
יושב ובוכה בלילות על אמא שהלכה לעולמים
זועק למלאכים דמעות זולגות מבפנים,
האם עשיתי משהו לא טוב?
תגיד לי אלוקים?...
למה לי כך קרה? השתייה כל כך מרה
איך שתיתי מכוס התרעלה? אה
אני צועק לה - אני זועק לה
לא הערכתי וביום שאת הלכת ממני -
אני נשברתי.
פזמון: למה זה קרה? אמא יקרה...
